חברה שאינה פעילה – לפרק או לא לפרק? זאת השאלה

 

פעמים רבות חברה מפסיקה את פעילותה העסקית, אם כתוצאה של העברת הפעילות לחברה אחרת או כתוצאה מסכסוך בין בעלי המניות או כתוצאה ממכירת פעילות החברה לצד ג'. חברה כזו, שאין לה כל פעילות עסקית, מהווה חברה פעילה במובן המשפטי, על אף שאינה חברה פעילה במובן העסקי.
 
משמעות היותה של החברה פעילה (במובן המשפטי) מבחינת רשויות החוק, היא כי החברה מתפקדת כשאר החברות ועליה לעמוד בכל דרישות החוק, לרבות תשלום אגרה שנתית לרשם החברות, הגשת דוחות למס הכנסה ולרשם החברות (וזאת גם אם בדו"ח אין כל פעילות עסקית).
 
אלא מאי? בדרך כלל, בעלי המניות והדירקטורים אינם מוכנים להשקיע מזמנם, מכספם וממרצם בחברה שאינה מניבה הכנסות ולכן החברה לא משלמת את האגרה השנתית, בה היא מחויבת גם אם אין כל פעילות בחברה) ולא מגישה דוחות למס הכנסה ולרשם החברות.
 
משרד המשפטים נאבק במשך שנים רבות בתופעה זו של אי הגשת דוחות ואי תשלום אגרה שנתית בצורות שונות ותוך ניסיון לנקוט בהליכים משפטיים כנגד בעלי המניות והדירקטורים בחברה. ניסיונות אלו מתברר לא הטרידו יתר על המידה את נושאי המשרה בחברה וכך נוצר מצב שבו משרד המשפטים הופך לכלב ללא שיניים. גם תיקוני חקיקה ויכולת הטלת החיובים על הדירקטורים, כלבי השמירה של בעלי המניות בחברה, לא צלחו.
 
הסיבה העיקרית לכך הייתה שמדובר, בדרך כלל, בחברות קטנות שבהן ישנו בעל מניות אחד שהוא גם הדירקטור. כך האיום על הדירקטורים לא הפחיד את הציבור, שכן ממילא הדירקטור היה גם בעל המניות. לכן, "האיום" לחייבו באגרה השנתית ובקנס כספי לא צלחו שכן הלך הרוח של הדירקטור המצוי היה שאם יחויב בסכום האגרה או בקנס – כמוהו כחיוב של בעל המניות.
 
תיקון לחוק החברות שנכנס לתוקף ביום 01/01/2010 מהווה סיבוב נוסף בניסיון משרד המשפטים לסלק את התופעה. על פי התיקון לחוק, מוסמך רשם החברות לרשום התראה לחברה במרשם החברות בגין אי תשלום אגרה או אי הגשת דו"ח שנתי במועד. במידה ולא יתוקנו ההפרות בתוך 30 יום תוכרז החברה כ"חברה מפרה" וההודעה על היותה של החברה "חברה מפרה" תירשם גם בנסח החברה הפתוח לכל הציבור (אותו נסח בו מבקש הציבור לעיין בהון של החברה, בבעלי המניות והדירקטורים).
 
הסנקציות שיירשמו כנגד חברה מפרה הן כדלקמן: לא יבוצעו במרשם החברות פעולות הנוגעות לרישום שיעבודים על נכסי החברה או לטובת החברה, לא יתאשר שינוי שם או שינוי מטרותיה של החברה, לא יתאפשר רישום של חברה חדשה של בעל מניות שהוא החברה המפרה או בעל השליטה בה ולא יירשמו משכונות לטובת החברה. בנוסף, רשאי רשם החברות להטיל סנקציות כספיות (עיצום כספי) על החברה ועל הדירקטורים עד לסכום של 250,000 ₪.
 
הסנקציה המאיימת ביותר, מלבד העיצום הכספי, הוא האיסור על בעל מניות שחברתו הוכרזה כחברה מפרה להקים חברה חדשה. שאר הסנקציות אינן מאיימות שכן ממילא, במרבית המקרים, מדובר בחברות שאין להן כל פעילות עסקית ולכן גם אין להן עניין ברישום שעבודים או שינוי כלשהו בפרטי החברה, אלא אם "השלד" נמכר לאחר.
 
הסנקציות בדבר עיצום כספי וההגבלה להקים חברה חדשה עלולות להיות כבדות ביותר ביום הדין. אז מה עושים? מפרקים את החברה מרצון. פירוק החברה מרצון מביא לביטול אגרות שנתיות, בתנאים שנקבעו בחוק, ולחיסול החברה במרשם רשם החברות. כמו כן, מונע פירוק החברה מרצון חיוב מיותר של בעלי החברה או הדירקטורים בעיצום הכספי.
 
הואיל ועלות הליך הפירוק מרצון זניח ביחס לחשיפה לעיצום הכספי, רצוי בהחלט להביא את החברה לפירוק מרצון ולחיסולה במרשם החברות. ההליך מתבצע ע"י מפרק בקיא בדיני החברות ובאמצעים להפחתת העלויות והאגרות השנתיות והחשיפה לעיצומים כספיים.
 
אין באמור במסמך זה משום ייעוץ מקצועי ולצורך קבלת ייעוץ מקצועי, יש לפנות למשרדינו.